החלטה בתיק עמ"י 7122-07-12

1.         בפני ערר על החלטת בית משפט השלום באילת (כב' השופטת שוש שטרית) מיום 2.7.12, אשר דחה את בקשת העורר להורות על הפנייתו להסתכלות בבית חולים פסיכיאטרי למשך תקופת הארכת מעצר שהתבקשה באותו יום, פרק זמן של שלושה ימים.

2.         ביום הדיון נדרש בית משפט קמא לבקשה שנייה להארכת מעצרו של העורר אשר נעצר בחשד לביצוע מעשה מגונה בקטין ילד בן 7. המדינה ביקשה הארכת מעצרו של העורר לפרק זמן של שלושה ימים כדי להשלים פעולות חקירה, בין השאר חקירתם של קטינים נוספים שנכחו במקום האירוע.  במסגרת דיון זה, טען ב"כ העורר למצבו הנפשי הרעוע של העורר ואף הפנה לבדיקה פסיכיאטרית שבוצעה לעורר בבית חולים יוספטל באילת וביקש להפנות את העורר להסתכלות פסיכיאטרית כשהוא תומך בקשתו בסעיף 17 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991. (להלן: " החוק").

2.         בית משפט קמא אשר נדרש לסוגיה זו, קבע כי מתוך הבדיקה שבוצעה לעורר על ידי פסיכיאטר מבית חולים יוספטל ניתן ללמוד כי מדובר בחולה נפש. לבקשת ב"כ העורר להורות על הפנייתו של העורר להסתכלות בבית חולים פסיכיאטרי לצורך הקביעה אם העורר  כשיר לעמוד לדין או לא קבע בית משפט קמא כי מדובר בבקשה מוקדמת וכי בקשה זו תתברר בשלב מאוחר יותר באם יוגש כתב אישום נגדו.  עוד קבע בית משפט קמא כי בדיקה מכח סעיף 17 לחוק מאפשרת אך בדיקה ולא הסתכלות בתנאי אשפוז.

            לגופה של בקשה הורה בית משפט קמא על הארכת מעצר עד לסיום 4.7.12.

3.         בדיון שבפני התברר כי מעצרו של העורר הוארך בשלישית עד ליום א' 8.7.12 אולם ב"כ העורר עמדה על הערר, שהוא כאמור נוגע לשאלה המשפטית והיא סוגיית הבדיקה הפסיכיאטרית לעורר ו/או אשפוזו לצורך הסתכלות בשלב החקירה.

4.         ב"כ העורר טענה בפני כי הבדיקה הרפואית שנעשתה לעורר על ידי פסיכיאטר בבית חולים יוספטל באילת איננה מהווה מענה להוראות סעיף 16 לחוק המורות כי בדיקה רפואית כאמור תעשה על ידי הפסיכיאטר המחוזי. עוד טענה כי אין בהוראות סעיף 16 לחוק כדי למנוע אשפוז עצור לצורך הסתכלות כדי לקבוע את דבר כשירותו לעמוד לדין.

5.         אין חולק כי העורר נבדק על ידי פסיכיאטר מבית חולים יוספטל ולא על ידי הפסיכיאטר המחוזי. במסמך רפואי שערך ציין הפסיכיאטר כי מדובר בחולה נפש במצב פסיכוטי מתון, כמו כן קיימת המלצה להפנותו בצו שופט להסתכלות באשפוז במחלקה סגורה. ועוד ממליץ הוא על מעצר בהשגחה מיוחדת מחשש להתנהגות אימפולסיבית.

6.         סעיף 16 לחוק, שעניינו אשפוז עצור קובע מפורשות כי לבית המשפט הסמכות, על בסיס ראיות שהובאו בפניו, להורות כי מעצרו של החשוד יהיה בתנאי אשפוז בבית חולים שיקבע הפסיכיאטר המחוזי או באגף פסיכיאטרי של בית הסוהר ובלבד שהעצור נמצא בחקירה. עוד מורה סעיף 16 (ב) לחוק כי לא ינתן צו כאמור אלא לאחר שהתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית כאמור. בנסיבות בהן הודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית המשפט כי לא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, רשאי בית המשפט לצוות על אשפוזו של העצור לשם עריכת בדיקה והסתכלות בבית חולים ובלבד שמשך האשפוז לא יעלה על תקופת תוקפו של צו המעצר.

7.         נמצא אפוא כי סעיף 16 לחוק שעניינו אשפוז עצור נועד לתכלית שונה לחלוטין מזו שמורה אותנו סעיף 17 לחוק, עליו הסתמך בשגגה בית משפט קמא.

הסמכות שהוראת סעיף 16 מקנה לבית משפט נסובה על מצבים שבהם שהיית עצור בבית מעצר רגיל אינה הולמת את מצבו הנפשי הרפואי ועל כן מאפשרת לבית המשפט, להורות תחילה על בדיקה פסיכיאטרית לעצור אשר נועדה אלא לבחינה אם מצבו של העצור מחייב שהייה בבית חולים או באגף הפסיכיאטרי של בית הסוהר, להבדיל משהייה במתקן מעצר רגיל. לתכלית זו ולא לכל תכלית אחרת, לרבות לא לבירור מצבו הנפשי של העצור בעניין כשירותו לעמוד לדין או לעניין שפיות דעתו לעת ביצוע העבירה.

בנוסף, בנסיבות בהן מודיע הפסיכיאטר המחוזי לבית משפט כי אין די בבדיקה ונדרש הוא לבצע את הבדיקה בתנאי אשפוז רשאי בית משפט להורות כן אולם, בסייג מפורש כי משך אשפוזו של העצור לא יעלה על תקופת תוקפו של צו המעצר שכן, במהות נועד הדבר אך כדי לבחון אם מצבו של העצור מחייב שהייה בבית חולים או באגף הפסיכיאטרי של בית הסוהר להבדיל משהייה במתקן מעצר רגיל. (ראה בש"פ 92/00 פלוני נ' מדינת ישראל).

8.         במקרה דנן, לא בוצעה לעורר בדיקה אצל הפסיכיאטר המחוזי ועל כן לא מוצתה זכותו של העורר כדי לקבוע היכן ישהה בין אם בבית חולים במחלקה פסיכיאטרית ובין אם באגף פסיכיאטרי של בית הסוהר. לכך לא נתן בית משפט קמא את הדעת. והתוצאה כיום הינה כי העורר מוחזק בתנאי מעצר רגילים יחד עם עצורים אחרים מבלי שבוצעה לגביו בדיקה של הפסיכיאטר המחוזי אשר תוכל לשפוך אור לגבי תנאי מעצרו.

9.         לאור כל האמור לעיל, מאחר ומעצרו של העורר הוארך עד ליום 8.7.2012 אני מורה כבר עתה לליווי להביא את העורר בפני פסיכיאטר מחוזי על מנת שיבדוק את העורר ויתן דעתו באם מחייב מצבו הרפואי שהייה בבית חולים או באגף פסיכיאטרי של בית הסוהר.

            אני מורה לפסיכיאטר המחוזי כי במידה וימצא שלא ניתן לערוך את הבדיקה הפסיכיאטרית אלא בתנאי אשפוז, יוכל לעשות כן לאור הסכמת ב"כ העורר בדבר אשפוז לצורך הסתכלות.

10.        המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו כבר עתה לפסיכיאטר המחוזי בצירוף חומר רפואי המהווה חומר חקירה.

11.        ב"כ העורר תוכל לפנות ישירות לפסיכיאטר המחוזי ולהעביר אליו את כל החומר הנדרש.

12.        חוות דעת הפסיכיאטר המחוזי תובא בפני בית משפט קמא בדיון הקבוע ליום 8.7.2012. הפסיכיאטר המחוזי יהיה רשאי לחוות דעתו בפני משטרת ישראל באשר להמשך תנאי מעצרו של העורר בין אם אשפוזו לצורך הסתכלות ובין אם החזקתו במעצר במחלקה מתאימה בבית הסוהר.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ט"ו תמוז תשע"ב, 05/07/2012 במעמד הנוכחים.